אחת ממשחקי הלוח הידועים ביותר, במיוחד בארצות הברית ובאירופה, היא דמקה סינית. המשחק, שהומצא בסוף המאה ה־19, זכה במהירות לפופולריות במדינות המערב, ולמרות שמו — אין לו כל קשר לסין.
ניתן לזהות את המשחק בקלות לפי הלוח בצורת כוכב והחיילים הצבעוניים, שהשחקנים מזיזים בקפיצות מעל חיילים אחרים. מאחורי המראה הפשוט שלו מסתתרת אסטרטגיה עמוקה ומפתיעה, ההופכת את המשחק למרתק הן לילדים והן למבוגרים.
היסטוריית המשחק
המשחק שנחשב לאב־הטיפוס של דמקה סינית הוא "הלמה", משחק שהומצא בשנים 1883–1884 על ידי פרופסור אמריקאי מבוסטון בשם ג'ורג' הווארד מונקס. על בסיס משחק זה, הגרמני אוטו רוברט מאייר פיתח בשנת 1892 גרסה מורכבת יותר בשם Stern-Halma. בניגוד לגרסת הלמה המקורית, גרסה זו שוחקה על לוח בצורת כוכב בעל שישה חודים, עם 2 עד 6 שחקנים.
השינוי בצורה של לוח המשחק הפך למאפיין המרכזי: צורת הכוכב אפשרה השוואת עמדות הפתיחה בין השחקנים והפכה את המשחק לסימטרי ודינמי יותר. כל חוד של הכוכב שימש נקודת התחלה, מה שהבטיח תנאים שווים לכל המשתתפים ופתח אפשרויות רבות לתכנון אסטרטגי.
Stern-Halma נרשם כפטנט רשמי על ידי חברת Ravensburger הגרמנית בשנת 1892, ובשנת 1909 יצא לאור באנגליה על ידי חברת Spears & Sons. בארצות הברית הופיע המשחק הרבה יותר מאוחר — בשנת 1928 — והופץ על ידי חברת J. Pressman & Co. באותה תקופה ניתן לו השם החדש — דמקה סינית.
למרות שדמקה סינית אינה מגיעה מסין, השימוש במילה "סינית" לצורכי שיווק היה מוצלח. הציבור קישר את המזרח לאקזוטיקה, מסתורין ותרבות מעודנת. כך הפכה המותג לבלתי נשכח וקל לזיהוי.
אחת הסברות לשם שניתן למשחק קשורה לעלייה החדה בפופולריות של התרבות המזרחית בארצות הברית בתחילת שנות ה־20 של המאה ה־20. באותה תקופה הוצג גם משחק המהג'ונג (בשנת 1922), ובשנת 1923 התגלתה קברו של תות ענח' אמון. דמקה סינית הפכה לסמל נוסף של האופנה המזרחית בשנות ה־20 ותפסה את מקומה בין משחקי הלוח הקלאסיים.
המשחק התפשט במהירות לבתים אמריקאיים והפך לחלק בלתי נפרד מהבידור המשפחתי. בזכות הכללים הפשוטים והאפשרות לשחק בזוגות, בשלישיות או בקבוצות גדולות יותר, הוא התאים מאוד לערבים סביב השולחן. בנוסף, דמקה סינית שימשה לעיתים קרובות בבתי ספר כדי לפתח חשיבה מרחבית ויכולות תכנון בקרב ילדים.
שם מערבי חלופי למשחק הוא Hop Ching checkers, ואילו בסין הוא מוכר בשם Tiaoqi ("משחק הקפיצות"). בזכות האהבה של היפנים למשחקי חשיבה, המשחק לא פסח גם על יפן. שם הוא מוכר בשם "משחק היהלומים" (ダイヤモンドゲーム), והחוקים בו מעט שונים מהגרסה המקורית של 1892.
בחלק מהגרסאות היפניות מותרת קפיצה רצופה ארוכה יותר, ומטרת המשחק עשויה לכלול לא רק העברת כל החיילים לצד השני, אלא גם תפיסת עמדות מסוימות. קיימות גם גרסאות נדירות שבהן השחקנים משתמשים בדמויות מיוחדות או לוחות מורחבים — בצורת כוכב בן 12 חודים. גרסאות אלו נפוצות במועדוני חובבים וקהילות משחקי לוח באסיה.
עד היום, דמקה סינית נחשבת לאחד ממשחקי הלוח הבודדים שכמעט לא השתנו במשך למעלה ממאה שנה. הודות לגרסאות מותאמות בדפוס ובפורמט דיגיטלי, היא נותרה רלוונטית וממשיכה למשוך שחקנים מכל הגילאים.
עובדות מעניינות
- במספר מדינות במהלך מלחמת העולם השנייה (למשל בבריטניה), מכירות דמקה סינית פחתו בשל מקורה ה"גרמני", למרות שמה הנייטרלי.
- במאה ה־20 הפכו פופולריים סטים ניידים עם חיילים מגנטיים — דמקה סינית הפכה למשחק חיוני לנסיעות ופיקניקים.
- ישנן גרסאות נדירות של דמקה סינית שבהן נעשה שימוש בקובייה לצורך הוספת אלמנט של אקראיות.
- קפיצה מעל חיילים אינה מסירה אותם מהלוח. בניגוד לדמקה רגילה, כאן לא "אוכלים" את החיילים, אלא משתמשים בהם כנקודת קפיצה — מה שמוסיף עומק טקטי למשחק.
- בשנות ה־50 של המאה ה־20, דמקה סינית זכתה לפרסום ברדיו — דבר נדיר מאוד למשחקי לוח באותה תקופה.
היכנסו לנעלי האסטרטג — שחקו דמקה סינית אונליין בחינם וגלו את המשחק הקלאסי הזה בפורמט נוח, ללא הרשמה וללא טרחה מיותרת.