שש בש באינטרנט, בחינם

שש בש — הוא אחד המשחקים השולחניים העתיקים בעולם, וההיסטוריה שלו משתרעת על פני אלפי שנים. במשחק זה משתלבים בצורה מרתקת הפשטות של הכללים עם עומק האפשרויות האסטרטגיות, מה שאִפשר לו לשרוד לאורך הדורות ולזכות בפופולריות במדינות רבות בעולם. שש בש מתבלט מבין משחקי ההיגיון האחרים בזכות האיזון הנדיר שבין המקריות, הנובעת מהטלת הקוביות, לבין המיומנות, הדורשת חישוב וחשיבה טקטית. בזכות זאת, המשחק תפס מקום מיוחד בתרבויות שונות — מחצרות המלכים הפרסיים ועד בתי הקפה המודרניים — ונחשב בצדק לאחת מצורות הבידור המתוחכמות והאינטלקטואליות ביותר.

היסטוריה של שש בש

שורשי המשחק הקדומים ביותר

ממצאים ארכאולוגיים מראים כי קודמיו של שש בש התקיימו כבר בעת העתיקה. באיראן (פרס הקדומה) נמצאו ערכות משחק בנות כ־5000 שנה — לוחות עם גומות וקוביות משחק — המשתייכות לתרבות הארכאולוגית של ג'ירופט. אחת הגרסאות הקדומות ביותר של המשחק נחשבת ל־Royal Game of Ur (המשחק המלכותי של אור), שהיה נפוץ במסופוטמיה סביב שנת 2600 לפנה״ס. כמו שש בש, גם הוא היה תחרות ששילבה מזל ומיומנות באמצעות אבני משחק וקוביות.

מקורות כתובים מן העת העתיקה מזכירים את המשחק הרומי Latrunculi, שהיה תחרות אסטרטגית עם אבני משחק, וכן את המשחק הביזנטי המאוחר יותר Tabula, שכלל לוח עם 24 נקודות ו־15 אבנים לכל שחקן. כבר אז מטרת המשחק Tabula הייתה להזיז את האבנים על הלוח במהירות האפשרית ולהסירן לפני היריב — עיקרון הקרוב מאוד לשש בש המודרני.

האגדה הפרסית על יצירת שש בש

הגרסה הקרובה ביותר לשש בש המודרני הופיעה בפרס בתקופת האימפריה הסאסאנית (המאה השלישית עד השישית לספירה). שמה הפרסי של המשחק — Nard (נרד) — הוא קיצור של Nardshir, שפירושו «משחקו של ארדשיר האמיץ». לפי האגדה, הווזיר בוזורגמֶהר (بزرگمهر) המציא את המשחק בחצר המלך ח'וסרו הראשון אנושירוון (خسرو انوشیروان). לפי המסורת, בוזורגמֶהר יצר את המשחק החדש בתגובה לשחמט ההודי, כדי להוכיח את עליונותה האינטלקטואלית של פרס.

בפואמה האפית «שאהנאמה» (شاهنامه) מאת המשורר הפרסי פירדוסי (فردوسی) מסופר הסיפור בצבעוניות רבה, תוך קישור הופעת המשחק לשמו של הווזיר החכם. אף שאין ראיות היסטוריות לממציא ספציפי, האגדה עצמה מעידה על מקורו הפרסי של שש בש ועל חשיבותו בחצרות המלכים הפרסיים.

התפשטות המשחק במזרח והיווצרות שש בש הארוך והקצר

מן פרס התפשט שש בש ברחבי המזרח התיכון, אסיה התיכונה ומעבר לכך. כבר במאות השביעית והשמינית נזכר המשחק במקורות ערביים בשם «תַחְת-נַרד». דרך ההשפעה הערבית, שהגיעה עד סיציליה, התפשט המשחק לצפון אפריקה ולחצי האי האיברי: סבורים כי באירופה הופיע לראשונה במאה העשירית בשם Tables (— «הלוחות»).

המשחק היה מוכר גם בסין: מקורות היסטוריים מזכירים משחק בשם shuang-lu (雙陸) — הדומה לשש בש — שלפי המסורת הומצא בהודו המערבית והובא לסין בתקופת שושלת וֵיי (220–265 לספירה). עד המאות החמישית–השישית לספירה נפוץ ה־shuang-lu והפך לצורת בידור פופולרית. ביפן הופיע משחק דומה בשם sugoroku (双六), שהיה כה אהוב עד שהקיסרית ג'יטו (持統天皇) הוציאה בשנת 689 צו האוסר עליו בשל ההימורים המרובים של הציבור. עובדות אלה מלמדות כי כבר בימי הביניים היו לשש בש גרסאות מקומיות רבות ושמות מגוונים.

שש בש באירופה של ימי הביניים

באירופה היו משחקים הדומים לשש בש מוכרים בשם Tables. האזכור הכתוב הראשון של המשחק מופיע בכתב יד אנגלו־סקסי משנת 1025 (Codex Exoniensis), שבו נאמר: «שני אנשים יושבים לשחק Tables...». במאה האחת־עשרה הופיעו משחקים דומים בצרפת בשם Trictrac וזכו במהרה לפופולריות בקרב האצולה וחובבי ההימורים.

המלך הצרפתי לואי התשיעי (Louis IX) הוציא בשנת 1254 צו האוסר על אנשי חצרו לשחק במשחקי מזל, לרבות Tables. על אף האיסורים, המשחק המשיך להתפשט: בגרמניה האזכורים הראשונים מתוארכים למאה השתים־עשרה, ובאיסלנד למאה השלוש־עשרה. בספרד הקדיש המלך אלפונסו העשירי החכם (Alfonso X de Castilla) בשנת 1283 פרק מספרו המפורסם «Libro de los Juegos» (ספר המשחקים) למשחק Tables (Todas Tablas), ותיאר בו את כללי המשחק בפירוט.

עד המאה השש־עשרה הפכו משחקי קוביות שולחניים לחלק בלתי נפרד מהחיים היומיומיים ברחבי אירופה. עם זאת, לא היו חוקים אחידים: לכל מדינה ואזור הייתה גרסה משלה. בצרפת שיחקו Trictrac, באיטליה — Tavole Reale, בספרד — Tablas Reales, ובגרמניה — Puff. באנגליה השתמשו במשך זמן רב בשם הכללי Tables, ורק בראשית המאה השבע־עשרה הופיעה המילה «Backgammon». האטימולוגיה של המונח אינה ודאית: לפי דעה אחת, היא נובעת מהמילים האנגליות העתיקות back («חזרה») ו־gamen («משחק»), המשקפות את מהות המשחק — החזרת האבנים לבית; ולפי דעה אחרת, מהמילים הוולשיות bach («קטן») ו־cammaun («קרב»). כך התקבע המונח לציון גרסה «קצרה» של המשחק, שבה ניתן להכות באבנים.

היווצרות שש בש ארוך וקצר

ברוסיה של ימי הביניים ובמדינות הסמוכות היה המשחק מוכר בשם הפרסי Nard. דרך הקווקז ואסיה התיכונה הגיע שש בש לגאורגיה (שבה מהמאה השבע־עשרה נקרא nardii), ובהמשך לעמי הקַלמיקים ולאחרים לאורך נהר הוולגה ובסיביר. ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר זכה שש בש לתפוצה רחבה במאה העשרים והפך למשחק שולחני מסורתי, פופולרי במיוחד בחצרות הערים ובאתרי הנופש. עם הזמן התפתחו שתי גרסאות עיקריות: שש בש ארוך ושש בש קצר.

שש בש הארוך הוא גרסה עתיקה יותר, הקרובה למשחק הפרסי הקדום Nard. במשחק זה כל האבנים מתחילות מאותה נקודה («ראש») ונעות באותו כיוון לשני השחקנים; האבנים המוכות אינן מוצאות מהלוח — נקודה שתפסה אבן אחת הופכת לסגורה בפני היריב. גרסה זו פופולרית במזרח ובמדינות ברית המועצות לשעבר ונחשבת לעיתים לגרסה הקלאסית של שש בש.

לעומת זאת, שש בש הקצר הוא הגרסה המערבית, שבה פריסת האבנים ההתחלתית מפוזרת על פני הלוח, מהלכי השחקנים מנוגדים זה לזה (במסלולים הפוכים), וניתן «להכות» באבנים ולהניחן על הבר (הפס האמצעי של הלוח). שש בש הקצר התפשט באירופה החל מהמאה השש־עשרה, ועד למאות השבע־עשרה–השמונה־עשרה כבר היה מוכר גם באמריקה. לשתי הגרסאות בסיס משותף אך דגשים טקטיים שונים, והן התפתחו במקביל לאורך ההיסטוריה.

התפתחות המשחק בעת החדשה

במאה השבע־עשרה באנגליה עבר המשחק Tables שינויים והפך למעשה לשש בש הקצר. האזכור המוקדם ביותר של המונח «Backgammon» מתוארך לשנת 1635 . השחקנים האנגלים הבחינו בין הגרסה החדשה לגרסה הישנה יותר, שנקראה Irish (שש בש האירי), שנחשבה לרצינית יותר, אך עם הזמן דחק שש בש הקצר את קודמו. בשנת 1743 פורסם בלונדון החיבור המפורט הראשון שתיאר את חוקי המשחק והאסטרטגיות — «A Short Treatise on the Game of Back-Gammon» (אדמונד הויל, 1753, «מאמר קצר על משחק שש בש»), שבו הוגדרו הכללים העיקריים של שש בש הקצר באותה תקופה. מעניין כי במאה השמונה־עשרה הפך המשחק לפופולרי גם בקרב אנשי דת, על אף גינוי ממושך של משחקי מזל מצד הכנסייה.

עד המאה התשע־עשרה קיבלו חוקי שש בש הקצר כמעט את צורתם המודרנית. באמצע המאה נעשה שימוש נרחב בבר (הפס האמצעי) עבור אבנים מוכות, והניצחון במשחק יכול היה להעניק נקודה אחת, שתיים או שלוש: ניצחון רגיל — כאשר השחקן מסיר ראשון את כל אבניו; Gammon — ניצחון כפול, אם המנצח הסיר את כל אבניו והיריב לא הסיר אף אחת; ו־Backgammon — ניצחון משולש, כאשר המנצח הסיר את כל אבניו, אך ליריב לא הוסרה אף אבן ולפחות אחת נותרה על הבר או בבית המנצח. שיטת ניקוד זו הפכה לבסיס לחוקי שש בש הקצר המודרניים.

השינויים האחרונים — קוביית ההכפלה והתחייה המחודשת של העניין במשחק

החידוש הגדול ביותר במאה ה־20 היה הופעתה של קוביית ההכפלה. בשנות ה־20 של המאה הקודמת, במועדוני משחקים בניו יורק, הומצאה קובייה מיוחדת בשם Doubling Cube, שעל פאותיה סומנו המספרים 2, 4, 8, 16, 32 ו־64, שאיפשרה להעלות את ההימור במהלך המשחק. הקובייה הזו הפכה את המשחק למורכב יותר, כשנוסף בו אלמנט של הערכת סיכון: השחקן נדרש לא רק להזיז את האבנים במיומנות, אלא גם לדעת לזהות את הרגע הנכון להציע הכפלת הימור בהתאם לסיכויי הניצחון.

עם הופעת קוביית ההכפלה, שש בש הפך למשחק אינטלקטואלי ומלא מתח ברמה חדשה, מה שתרם לפופולריות שלו בקרב האליטה. בשנות ה־60 של המאה ה־20 הגיע העניין במשחק לשיא של ממש בארצות הברית ובאירופה. תפקיד חשוב בהתחדשות הזו מילא הנסיך אלכסיס אובולנסקי (Alexis Obolensky) — צאצא של אצילים רוסים שהתיישב באמריקה, ונודע כ«אבי שש בש המודרני». בשנת 1963 הוא ייסד את האיגוד הבין־לאומי לשש בש, ניסח כללים רשמיים אחידים וארגן את התחרויות הגדולות הראשונות. כבר בשנת 1964 נערכה בניו יורק תחרות בין־לאומית בהשתתפות מפורסמים רבים, ובשנת 1967 נערכה בלאס וגאס אליפות העולם הראשונה בשש בש.

המשחק הפך במהירות לאופנתי: שש בש שוחק במועדונים פרטיים, באוניברסיטאות ובאירועים חברתיים. נערכו טורנירים בחסות חברות גדולות, הופיעו אלופים מפורסמים ומחברי ספרי אסטרטגיה, דבר שחיזק את מעמדו של שש בש כבידור אינטלקטואלי יוקרתי.

עד סוף המאה ה־20 המשיך שש בש לשמור על פופולריות במדינות רבות. בכמה ממדינות מזרח הים התיכון נחשב שש בש עד היום למשחק לאומי: ביוון, בטורקיה, בלבנון, בקפריסין ובישראל הוא מושרש עמוק בתרבות העממית. בבריטניה ובארצות הברית הוקמו איגודים לאומיים לשש בש, שמקיימים באופן קבוע אליפויות וליגות.

מאז תחילת שנות ה־90 נכנס שש בש לעידן הדיגיטלי: פותחו תוכנות למשחק מול המחשב ולניתוח מהלכים, ועם התפתחות האינטרנט — התאפשר לשחק אונליין מול יריבים מכל רחבי העולם. כך הצליח המשחק, שמקורו בעת העתיקה, להתאים את עצמו לתקופות חדשות ולטכנולוגיות מתקדמות מבלי לאבד את קסמו האינטלקטואלי.

עובדות מעניינות על שש בש

• משחקים מלכותיים ומתנות דיפלומטיות. שש בש נחשב מאז ומתמיד למשחק של אצילים ולעיתים קרובות היה חלק ממתנות דיפלומטיות. בשנות ה־40 של המאה ה־18 העניק הסולטאן העות’מאני מחמוד הראשון (محمود) למלך צרפת לואי החמישה עשר (Louis XV) ערכת שש בש מפוארת מעץ משובץ אם הפנינה — סמל לעידון ולחוכמה. לוחות כאלה, המקושטים בזהב, בשנהב או בשריון צב, נשמרו באוספים מלכותיים כסמל למעמד גבוה. ערכות מהמאה ה־18 מוערכות כיום בעשרות אלפי דולרים במכירות פומביות, במיוחד אם השתייכו לדמויות היסטוריות מפורסמות.
• איסורים ותחכום השחקנים. במהלך ההיסטוריה הארוכה של שש בש נאסר המשחק פעמים רבות בשל קשרו להימורים. בשנת 1254 אסר מלך צרפת לואי התשיעי את המשחק בארמון, ובאנגליה בשנת 1526 כינה הקרדינל תומאס וולסי (Thomas Wolsey) את שש בש «המצאת השטן» והורה לשרוף את כל לוחות המשחק. אולם בעלי מלאכה נבונים מצאו פתרון: במאה ה־16 באנגליה החלו לייצר לוחות שש בש מתקפלים בצורת ספר. מבחוץ הם נראו כספר על מדף, אך מבפנים הכילו את לוח המשחק, האבנים והקוביות. כך יכלו האצילים לשחק בסתר — פתחו את «הספר» למשחק וסגרו אותו במהירות כאשר נשקפה סכנת גילוי. כיום ערכות כאלה נחשבות פריטי אספנות נדירים ויקרי ערך.
• שש בש באמנות ובתרבות הפופולרית. בזכות הפופולריות שלו הופיע שש בש פעמים רבות באמנות ובספרות. לדוגמה, הצייר ההולנדי יאן סטין (Jan Steen, 1626–1679) צייר איכרים משחקים שש בש ביצירתו «The Game of Tric-Trac», כשהוא מתאר את המתח הדרמטי של הסצנה. במוזיאון ההרמיטאז’ מוצגת יצירה נוספת של סטין שבה אחד השחקנים הופך את הלוח — כנראה בעקבות הפסד. בשלב מאוחר יותר הופיע שש בש גם בקולנוע: בסרט ג’יימס בונד «Octopussy» (1983) הגיבור משחק שש בש עם קוביות, מה שמדגיש את אווירת הסיכון והעימות הפסיכולוגי. בספרות ובשירה המזרחית מייצגת לעיתים קרובות המשחק את תהפוכות הגורל ואת החוכמה שבקבלת המקריות.
• שיאים והישגים. כיום מתקיימות תחרויות בין־לאומיות בשש בש, בהן מתחרים מיטב השחקנים בעולם. מאז שנות ה־70 מתקיימת מדי שנה אליפות העולם בשש בש — תחילה בלאס וגאס ובהמשך במונטה קרלו — והיא מושכת שחקנים מקצועיים מכל רחבי העולם. ישנם גם שיאים הקשורים למשך המשחקים: בשנת 2018 באזרבייג’ן קבע רוסטם בילאלוב (Rustam Bilalov) שיא גינס במשחק שש בש הארוך ביותר, שנמשך 25 שעות ו־41 דקות. עובדה מעניינת נוספת — המספר המזערי של הטלות קובייה הדרוש לסיום משחק הוא 16 מהלכים, תרחיש תיאורטי שחושב על ידי מתמטיקאים.

במהלך מאות השנים הפך שש בש לחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית של עמים רבים. נולד בפרס העתיקה, שרד תקופות של איסורים והתחדשות, כבש את המזרח והמערב ושמר על קסמו עד ימינו. ההיסטוריה של שש בש היא סיפורו של הבידור האנושי, שבו נשזרים רוח התחרות וההגות — מן החכמים שבחצרות המלכים ועד לפונדקים של ימי הביניים ולסלונים האלגנטיים של המאה ה־20. כיום שש בש ממשיך לאחד אנשים מדורות ותרבויות שונות, ומציע שילוב נדיר של מזל וחישוב. הבנת הדרך שעבר המשחק מגלה את ערכו הייחודי — כתופעה תרבותית וכאימון מחשבתי.

לאחר שהכרתם את ההיסטוריה העשירה של שש בש, תרצו ודאי לנסות את כישוריכם על הלוח. בחלק הבא נסקור את חוקי המשחק האגדי הזה — מהגרסה הקצרה (המודרנית) ועד לגרסה המזרחית הארוכה — ונשתף עצות מעשיות. התעמקו באווירה של חוכמה והתרגשות שש בש מציע, וגלו עולם של קרבות לוגיים ומסורות עתיקות.

שש בש — היא משחק לוח לשני שחקנים, המתבצע על לוח מיוחד עם 30 אבנים — 15 לבנות ו 15 שחורות — ושני קוביות משחק. המשחק מתנהל על לוח שמכיל 24 נקודות (משולשים צרים), המחולקות לשני חצאים באמצעות מחיצה במרכז. כל שחקן מזיז את אבניו בהתאם לתוצאות הקוביות, במטרה להעביר את כולן סביב הלוח ולהוציא אותן לפני היריב. משחק שש בש נמשך בדרך כלל בין 5 ל 30 דקות — בהתאם לתוצאות הקוביות ולרמת המיומנות של השחקנים; דרושים רק שני משתתפים וערכת משחק סטנדרטית.

מבחינה מכנית, שש בש הוא מרוץ תחרותי עם אלמנט של מזל. כל שחקן מטיל שתי קוביות ומזיז את אבניו על הלוח, ובוחר איזו אבן להזיז וכמה נקודות להתקדם. כל הטלה יוצרת מצב חדש, וההצלחה תלויה גם במזל וגם במיומנות — ביכולת לנצל את הצירופים שהתקבלו בצורה מיטבית. המשחק מעניין בכך שהוא דורש איזון מתמיד בין סיכון לביטחון: ניתן לשחק בזהירות, להימנע מאבנים בודדות שקל לפגוע בהן, או לשחק באומץ, להסתמך על המזל ולהציב מלכודות ליריב.

שש בש מוערך בזכות פיתוח החשיבה הלוגית והקומבינטורית, היכולת לחשב מהלכים מראש ולקבל החלטות בתנאי חוסר ודאות. בנוסף, למשחק יש גם צד אסתטי: לוחות עץ יפים או משובצים, צליל הקוביות, טקס ההטלה — כל אלה יוצרים הנאה מיוחדת מחוויית המשחק. אין זה מפתיע ששש בש נשאר במשך מאות שנים משחק אהוב למפגשים חבריים ולמנוחה אינטלקטואלית.

כללי שש בש: איך לשחק

לפני שמתחילים, נכיר את המרכיבים הבסיסיים של המשחק. לוח שש בש מורכב מ 24 נקודות (משולשים) — 12 בכל צד. הנקודות מחולקות לארבעה רבעים של שש: שני אזורי «בית» (אחד לכל שחקן) ושני אזורים חיצוניים. באמצע הלוח יש מחיצה — פס שבו במשחק הקצר מניחים את האבנים «המוכות». לכל שחקן יש 15 אבנים בצבעו, והתנועה נקבעת על ידי שתי קוביות שמספריהן בין 1 ל 6. להלן הכללים לשני הסוגים העיקריים של המשחק — שש בש קצר (Backgammon המודרני) ושש בש ארוך.

שש בש קצר

• סידור התחלתי. בשש בש קצר, האבנים של כל שחקן מונחות על פי תבנית קבועה: 2 אבנים בנקודה 24 (הרחוקה ביותר מ«הבית» של היריב), 5 אבנים בנקודה 13, 3 אבנים בנקודה 8 ו 5 אבנים בנקודה 6. כך האבנים מפוזרות בין מחצית הבית למחצית החיצונית של הלוח. השחקנים יושבים זה מול זה, וכל אחד רואה את אזור הבית שלו מולו (נקודות 1–6 ללבן ובהיפוך לשחור). המהלכים נעשים בכיוונים מנוגדים: הלבן נע נגד כיוון השעון, השחור — עם כיוון השעון. המטרה היא להעביר את כל האבנים סביב הלוח ולהוציא אותן לפני היריב.
• סדר המהלכים. בתחילת המשחק, כל שחקן מטיל קובייה אחת. השחקן שיצא לו המספר הגבוה יותר מתחיל את המשחק ומשתמש בשתי הערכים להטלה הראשונה. אם לשני השחקנים יוצא אותו מספר, מטילים שוב עד שמתקבלת תוצאה שונה. לאחר מכן, כל שחקן בתורו מטיל שתי קוביות ומזיז את אבניו בהתאם לערכים שהתקבלו.
• תנועת האבנים. המספרים שעל שתי הקוביות מציינים בכמה נקודות ניתן להזיז אבן אחת או שתיים. כל מספר נחשב כמהלך נפרד. לדוגמה, אם יצאו 5 ו 3, ניתן להזיז אבן אחת 5 נקודות ואחרת 3, או להזיז אבן אחת 8 נקודות, בתנאי שהנקודה האמצעית פנויה. האבנים נעות רק קדימה — לכיוון «הבית», כלומר לנקודות בעלות מספר נמוך יותר. אסור להניח אבן על נקודה שבה יש שתי אבנים או יותר של היריב. אם יש רק אבן אחת של היריב (בלאט), ניתן «להכות» אותה — האבן של היריב מוסרת מהלוח ומונחת על הפס, ומשם עליה לחזור למשחק בהמשך.
• כפול. אם על שתי הקוביות יוצאים אותם מספרים (לדוגמה 6–6 או 3–3), השחקן יכול לשחק כל ערך פעמיים, כלומר לבצע ארבעה מהלכים במקום שניים. לדוגמה, בהטלת 6–6 ניתן להזיז אבן אחת או יותר 6 נקודות ארבע פעמים. תוצאה כזו נחשבת למוצלחת, משום שהיא מאפשרת התקדמות מהירה ויכולה לשנות את מצב הלוח לטובת השחקן.
• מהלכים חובה. על השחקן להשתמש בשני הערכים שעל הקוביות (או בארבעה בהטלה כפולה) אם הדבר אפשרי לפי הכללים. אם ניתן לבצע רק מהלך אחד, יש להשתמש במספר הגבוה יותר. אם אין מהלך אפשרי (לדוגמה, כאשר כל המסלולים חסומים על ידי אבני היריב), התור נדלג. מצב כזה עלול להתרחש כאשר כל האבנים על הפס והנקודות לכניסה תפוסות בשתי אבנים או יותר של היריב.
• הכאה והפס. בשש בש קצר ניתן להכות את אבני היריב: אם האבן שלך נוחתת על נקודה שבה יש רק אבן אחת של היריב, האבן הזו מוכה ומונחת על הפס — מרכז הלוח. האבן המוכה נחשבת מחוץ למשחק זמנית. לפני ביצוע מהלכים נוספים, על השחקן להחזיר את כל האבנים שעל הפס למשחק. ההחזרה מתבצעת לפי תוצאות הקוביות: לדוגמה, אם יצאו 4 ו 6, האבן יכולה להיכנס לנקודה 4 או 6 באזור הבית של היריב, אם נקודות אלה אינן תפוסות על ידי שתי אבנים או יותר. אם כל הנקודות האפשריות תפוסות, התור נדלג. לאחר החזרת כל האבנים המוכות, משתמשים בערכים הנותרים להמשך המשחק כרגיל.

שש בש ארוך

• סידור התחלתי וכיוון התנועה. במשחק שש בש ארוך (הגרסה המזרחית) כל אחד מהשחקנים מתחיל עם 15 אבנים מנקודה אחת — ה«ראש». ראש האבנים הלבנות נמצא בנקודה הימנית הרחוקה בלוח הבית של השחור, וראש האבנים השחורות ממוקם סימטרית בצד הימני של לוח הבית של הלבן. במילים אחרות, שני הראשים ממוקמים בפינות מנוגדות של אותו האלכסון בלוח. השחקנים מזיזים את האבנים שלהם באותו כיוון — נגד כיוון השעון (מנקודת מבטו של הלבן). בניגוד לשש בש הקצר, המסלולים של האבנים הלבנות והשחורות אינם נפגשים חזיתית: הן כאילו רודפות זו אחר זו סביב הלוח. הלבן נע מראשו דרך אזור הבית של השחור, אחר כך דרך האזור החיצוני של השחור, לאחר מכן דרך האזור החיצוני של הלבן ומסיים באזור הבית שלו; השחור נע באותו אופן — מראשו באזור הלבן אל ביתו.סדר התור. סדר התור הראשון במשחק שש בש ארוך נקבע באותו אופן כמו בשש בש הקצר: כל שחקן מטיל קובייה אחת, ומי שמקבל את המספר הגבוה יותר מתחיל את המשחק תוך שימוש בסכום שתי הקוביות במהלך הראשון. אם מתקבל אותו מספר אצל שני השחקנים, מטילים שוב עד שמתקבלת תוצאה שונה. לאחר שנקבע מי מתחיל, השחקנים משחקים לסירוגין: כל תור מתחיל בהטלת שתי קוביות. המספרים שהתקבלו קובעים בכמה נקודות ניתן להזיז את האבנים. על השחקן להשתמש בשני המספרים אם הדבר אפשרי לפי הכללים; אם מתקבל זוג (אותו מספר בשתי הקוביות), כל מספר משמש פעמיים, כלומר ארבעה מהלכים. התור נמשך עד שכל האפשרויות לפי המספרים שבקוביות נוצלו.
• תנועה וכללי ההטלה. תנועת האבנים בשש בש ארוך מבוססת על אותם עקרונות: האבן יוצאת מהראש ומתקדמת במספר נקודות לפי המספר שהתקבל בקובייה, כל עוד הנקודה הסופית אינה תפוסה על ידי יריב. בשש בש ארוך אסור לשים אבן על נקודה שבה יש אפילו אבן אחת של היריב — אין חבטה, והנקודה נשלטת על ידי האבן הראשונה שהונחה עליה. לכן בגרסה זו אין «בר» ואין אבנים מוחזרות. שאר כללי ההטלה זהים לשש בש הקצר: כל מספר בקוביות נותן מהלך נפרד (או שניתן לשלבם אם כל הנקודות שביניהם פנויות); אם מתקבל זוג, השחקן מבצע ארבעה מהלכים לפי המספר הזה. יש לבצע את כל המהלכים האפשריים אם הכללים מאפשרים זאת. יש מגבלה חשובה: ניתן להוציא רק אבן אחת מהראש בכל תור. החריג הוא במהלך הראשון של המשחק: אם מתקבל זוג 6–6, 4–4 או 3–3, לפי הכללים הקלאסיים מותר להוציא שתי אבנים בו-זמנית («הוצאת שתי אבנים»). בכל המקרים האחרים ניתן להוציא רק אבן אחת בכל תור. כלל זה הופך את תחילת המשחק לאסטרטגית יותר: אי אפשר לפזר את כל האבנים מיד, וההתקדמות דורשת תכנון.
• חסימות והגבלות. בשש בש ארוך, אף שאי אפשר לחבוט באבני היריב, חסימת דרכן נשארת חלק חשוב מהאסטרטגיה. שתי אבנים או יותר באותה נקודה הופכות אותה לסגורה בפני היריב. השחקנים בונים «פריימים» — רצף של נקודות תפוסות — כדי להאט את התקדמות היריב. לדוגמה, סגירת 4–5 נקודות רצופות יכולה לעכב את האבנים שלו משמעותית. עם זאת, הכללים אוסרים על «חסימה מלאה»: אסור ליצור קיר של שש נקודות סגורות ברצף כך שכל אבני היריב יישארו מאחור. לפחות לאבן אחת של היריב חייבת להיות אפשרות לעבור. אם חסימה כזו עוצרת את כל האבנים, המהלך אינו חוקי. למעשה, חסימה של שש נקודות מותרת רק אם לפחות אבן אחת של היריב כבר עברה. מלבד זאת, חסימה היא טקטיקה מרכזית: בהיעדר חבטות, הניצחון מושג על ידי תמרון חכם ויצירת מכשולים.
• הוצאת אבנים. כאשר כל 15 האבנים שלך השלימו את הסיבוב ונמצאות באזור הבית שלך (שש הנקודות האחרונות), אתה מתחיל להוציא אותן מהלוח, כמו בשש בש הקצר. כללי ההוצאה זהים: המספר שהתקבל מאפשר להוציא אבן מהנקודה המתאימה; אם אין שם אבן, ניתן לשחק בתוך הבית או להוציא אבן מנקודה רחוקה יותר. מאחר שבשש בש ארוך אין חבטות, תהליך ההוצאה פשוט יותר: המטרה היא להוציא את כל האבנים כמה שיותר מהר.
• חישוב הניצחון. בשש בש ארוך משחקים לרוב על נקודה אחת לכל משחק. המנצח הוא מי שמוציא ראשון את כל האבנים מהלוח. אם המנצח הוציא את כל האבנים שלו וליריב נשארה לפחות אחת, זהו ניצחון רגיל — נקודה אחת. אם ליריב לא נשארו אבנים, הניצחון נחשב כפול. במשחקים רשמיים משחקים עד מספר נקודות שנקבע מראש. קוביית הכפלה כמעט שאינה בשימוש בשש בש ארוך, והיא מופיעה רק במשחקי אימון או הימורים.

למתחילים מומלץ לרוב להתחיל עם שש בש קצר, מכיוון שהאפשרות לחבוט באבנים הופכת את המשחק לדינמי ומלהיב יותר. שש בש ארוך מוערך בזכות הטוהר האסטרטגי שלו: ההצלחה תלויה כמעט לחלוטין בטקטיקה, והגורם המקרי מופיע רק בהטלת הקוביות, כך שהסיכון להפסיד בגלל מזל קטן מאוד. כאשר תלמדו את שתי הגרסאות, תבינו טוב יותר את כל הדקויות של המשחק המרתק הזה.

טיפים לשחקני שש בש מתחילים

שש בש — משחק שבו המיומנות נרכשת עם הניסיון. כדי להאיץ את ההתקדמות, חשוב להבין את העקרונות הטקטיים המרכזיים ולהימנע מטעויות נפוצות. להלן חילקנו את הטיפים לשלוש קבוצות: גישות טקטיות כלליות, טעויות של מתחילים ורעיונות לאסטרטגיה מתקדמת יותר. ההמלצות האלה שימושיות גם בשש בש הקצר וגם בארוך (עם התאמות מתאימות לכללים).

גישות טקטיות

• בנו «בית» ועוגנים. השתדלו לתפוס מוקדם ככל האפשר נקודות באזור הבית שלכם — במיוחד את הנקודה החמישית, המכונה «הנקודה הזהובה». נקודות תפוסות בבית מקשות על חזרת אבני היריב בשש בש הקצר ומקלות על ההוצאה הסופית של האבנים שלכם. בנוסף, כדאי ליצור עוגן — נקודה באזור היריב שבה עומדות שתי אבנים שלכם. העוגן (במיוחד בנקודה ה־20 או ה־21 אצל היריב) משמש בסיס: הוא מאט את התקדמות היריב ומספק מחסה לאבנים שלכם. בשש בש ארוך חשוב להוציא מוקדם את האבנים ולתפוס כמה נקודות קדמיות כדי לא להישאר תקועים בראש.
• אל תשאירו אבנים בודדות ללא צורך. אבנים בודדות (Blots) פגיעות: בשש בש הקצר הן עלולות להיחבט, ובארוך הן עלולות להיחסם. נסו להזיז אבנים בזוגות כדי שיכסו זו את זו. לפני המהלך חשבו: האם תישאר אבן אחת פתוחה? אם כן — החליטו אם שווה לקחת את הסיכון או לשחק בזהירות. עם זאת, זהירות יתר עלולה להזיק: לפעמים כדאי לסכן אבן כדי לתפוס נקודה חשובה או לעכב את היריב. שמרו על איזון בין ביטחון לאומץ.
• התמקדו בבניית חסימות (פריימים). מספר אבנים רצופות יוצרות מחסום רציני ליריב. פריים מושלם כולל שש נקודות סגורות, אך אפילו ארבע או חמש נקודות רצופות מעניקות יתרון משמעותי. נסו לבנות חסימות באזור החיצוני שלכם כדי להאט את היריב, או בבית כדי להקל על ההוצאה. בשש בש ארוך אי אפשר לחסום את כל האבנים של היריב לגמרי: לפחות אחת צריכה לעבור. בשש בש הקצר זה אפשרי טכנית אך קשה לביצוע. בכל מקרה, העיקרון זהה: עדיף לסגור נקודה בביטחון מאשר לנסות לחבוט באבן נוספת, במיוחד אם ליריב יש אבנים על הבר.
• שימו לב לפיזור האבנים על הלוח. הימנעו מהצטברות יתר של אבנים באותה נקודה — מה שנקרא «מגדלים». לדוגמה, חמש אבנים על משולש אחד לרוב מיותרות: עדיף להשתמש בהן כדי לשלוט בנקודות אחרות. מצד שני, אל תשאירו יותר מדי אבנים בודדות (Blots), כדי לא לסכן אותן. שחקו בגמישות: דאגו שהאבנים שלכם יהיו מפוזרות כך שכל הטלה תעניק מהלך מועיל ותשפר את מצבכם.
• התחשבו בשלב המשחק. בתחילה חשוב להוציא אבנים מהראש ולתפוס נקודות מפתח; באמצע, חזקו עמדות והחליטו אם לשחק למרוץ או לעכב את היריב; ובסוף פעלו בזהירות או בסיכון בהתאם למצב — הוציאו אבנים בזהירות אם אתם מובילים, ונסו להקשות על היריב אם אתם בפיגור.

טעויות של מתחילים

• משחק ללא תכנית. מתחילים רבים משחקים «לפי הנסיבות» בלי אסטרטגיה כוללת. לדוגמה, כשהם רואים הזדמנות להכות באבן של היריב, הם עושים זאת מיד, בלי לחשוב על מיקום האבנים שלהם. או שהם דוחפים את כל האבנים קדימה מבלי להגן על העורף. העריכו את המצב אחרי כל זריקה: מה יביא יותר תועלת — התקפה או חיזוק העמדה? לפעמים עדיף לחזק את הבית שלכם או להוציא אבנים מאחור מאשר להסתכן בשביל מכה אחת.
• משחק פסיבי מדי («משחק בבית»). הקיצוניות השנייה — משחק זהיר מדי. מתחילים נוטים לפחד להשאיר אבנים פתוחות ובכך מבזבזים תורות על תנועות חסרות תועלת. לדוגמה, הם מזיזים את האבנים שוב ושוב בתוך הבית במקום להתקדם. זה גורם לאיבוד קצב ולוויתור על היוזמה. אל תפחדו לקחת סיכונים קטנים, במיוחד בתחילת המשחק, כאשר גם אבן מוכה יכולה לחזור למשחק. במשחק שש בש הקצב חשוב — עדיף להתקדם עם מעט סיכון מאשר לעמוד במקום ולאפשר ליריב להשתלט על הנקודות המרכזיות.
• התעלמות מהתוצאה ומהכפלה (בגרסה הקצרה של שש בש). במשחקים על נקודות מתחילים לעיתים שוכחים את אסטרטגיית ההכפלה. אי-הבנה של שימוש נכון בקוביית ההכפלה או סירוב לקבל הכפלה היא טעות שגורמת להפסד רווחים. זכרו: אם אתם מובילים בביטחון, הציעו הכפלה — אחרת תזכו רק בנקודה אחת במקום שתיים. ולהפך, אם אתם מפגרים ללא סיכוי — עדיף לוותר על ההכפלה ולשמור על הנקודות למשחק הבא.
• חישוב שגוי של הסתברויות. במשחק שש בש, הרבה תלוי בסיכוי לנפילת מספרים מסוימים. טעות נפוצה — אי-הערכת הסיכון של השארת אבן פתוחה. לדוגמה, מתחיל עשוי להשאיר אבן פתוחה במרחק שש נקודות מהיריב ולחשוב «כנראה הוא לא יפגע». אך הסיכוי די גבוה — כ־17%. או להפך, לפחד מזוג נדיר שדרוש ליריב כדי לנצח, אף שהסיכוי דומה. למדו בהדרגה את ההסתברויות הבסיסיות במשחק שש בש — אילו זריקות סבירות יותר ומה הסיכוי לבצע פעולה מסוימת. זה יעזור לכם לקבל החלטות טובות יותר: לפעמים אפשר להשאיר אבן פתוחה אם הסיכוי שתוכה הוא רק 8%, והרווח מהמהלך גדול.
• מעבר מוקדם מדי למרוץ. בגרסה הקצרה של שש בש יש שני סגנונות עיקריים — משחק מגע (ניסיון להכות ולעכב) ומרוץ (כאשר שני השחקנים מנסים להוציא את האבנים בבטחה, תוך הימנעות מסיכון). טעות נפוצה — מעבר מוקדם מדי למרוץ כאשר ליריב עדיין יש עמדה חזקה. לדוגמה, שחקן מתחיל עשוי לנסות לברוח עם כל האבנים אף שהיריב כבר בנה מחסומים קדימה — ולבסוף ייתפס ויוכה. או להפך, להישאר בעימות כאשר כבר היה עדיף לברוח (אם אתם מובילים במרחק). כאן שימוש במונח «פיפס» עוזר — סכום הנקודות שעל כל אבן לעבור עד לסיום. למדו להעריך למי יש דרך קצרה יותר. אם אתם רחוק קדימה — הימנעו ממגע והכניסו את האבנים לבית. אם אתם מאחור — נסו להקשות על היריב, כי בלי פגיעת מזל לא תנצחו.

אסטרטגיות מתקדמות

• ניהול סיכונים ותכנון מהלכים. שחקנים מנוסים מחשבים את תוצאות פעולותיהם, מעריכים את הזריקות האפשריות של היריב וצופים מראש כיצד המצב ישתנה לאחריהן. הם מתחשבים היכן השאירו אבנים בודדות, אילו נקודות פתוחות ואילו מהלכים היריב יכול לבצע. הם חושבים כמו שחמטאים: לא רק על המהלך הבא שלהם אלא גם על תגובות היריב האפשריות.
• העיקרון «בטוח או נועז». בכל עמדה יש מהלך התקפי ומהלך זהיר. מהלך התקפי עשוי להשאיר אבן פתוחה, לנסות להכות באבן של היריב או להסלים את המצב; מהלך זהיר — מחזק את הבית, סוגר נקודות וממזער את הסיכון. המיומנות היא לדעת מתי להשתמש בכל סגנון: כשאתם מפגרים, שחקו בנועזות וחפשו הזדמנות להפוך את מהלך המשחק; כשאתם מובילים — שחקו בזהירות מבלי להותיר פתח ליריב. תצורת הלוח תמיד חשובה: לפעמים גם למוביל משתלם להסתכן כדי להאיץ ניצחון, ולמפגר — להמתין לשגיאת היריב.
• ניהול תוצאת המשחק. במשחקים על סדרת נקודות (למשל עד 5 או 7 נקודות) הטקטיקה משתנה בהתאם לתוצאה הנוכחית — זהו תחום המכונה אסטרטגיית משחקים. לדוגמה, אם חסרה לכם נקודה אחת לניצחון וליריב שלוש, כדאי להיות זהירים יותר בהצעת הכפלה, משום שהפסד איננו קריטי; במקרים כאלה חל כלל קרופורד, שמגביל הכפלה במשחק מסוים. ידיעת עקרונות אסטרטגיית המשחקים מועילה לטורנירים, אף שלימודה המלא חורג מהמלצות הבסיס.
• סיומים טכניים והסרת אבנים. בשלב הסרת האבנים, שחקנים מנוסים לוקחים בחשבון פרטים רבים. לדוגמה, «כלל 25%»: גם אם אתם בפיגור, אך יש לכם כרבע סיכוי לנצח אם היריב יטעה, כדאי להמשיך לשחק. חשוב גם להשאיר אבנים בנקודות המרוחקות בבית זמן רב ככל האפשר, אם היריב עדיין יכול לחסום אותן, כדי להגדיל את הסיכוי ל־backgammon. בגרסה הארוכה של שש בש, העיקר — לא להתעכב יתר על המידה בתחילת הדרך, אחרת היריב יספיק לבנות מחסום ויקטין מאוד את סיכויי הניצחון שלכם.

העצה החשובה ביותר — שחקו ונתחו. לאחר כל משחק כדאי לבחון את המהלכים שלכם: היכן טעיתם ואיזה מהלך היה עשוי להיות יעיל יותר. תרגול והתבוננות מדוקדקת במשחק היריב משפרים בהדרגה את מיומנויותיכם. שש בש — משחק שאפשר ללמוד בכמה דקות, אך ניתן להשתפר בו כל החיים, תוך הנאה מכל התקדמות.

שש בש — משחק מרתק שמשלב מזל ואסטרטגיה, פשטות ועומק. לאחר שתלמדו את הכללים ותשלטו בטקטיקות הראשונות, תגלו עולם של בידור אינטלקטואלי שעמד במבחן הזמן. לא נורא אם בתחילה המזל לא לצדכם — כל משחק ילמד אתכם משהו חדש: סבלנות, חישוב, קבלת הפסדים ושמחה בניצחונות. המשחק נהדר משום שתמיד יש לאן להתקדם — משחקן חובב בבית ועד מאסטר טורנירים.

כאשר תנסו את כוחכם על הלוח, תרגישו עד כמה שש בש ממכר: תרצו משחק חוזר, לנסות טכניקה חדשה או לבחון אסטרטגיה שראיתם. והחשוב ביותר — המשחק מאחד בין אנשים. משחק שש בש עם כוס תה יכול לקרב אנשים מדורות ותרבויות שונות, שכן שפת הקוביות והאבנים מובנת ללא מילים. העימות האינטלקטואלי, הבדיחות הידידותיות וההתרגשות בזריקות מוצלחות — כל אלה יוצרים את האווירה הייחודית של משחק שש בש.

אנו מקווים שכללים ועצות אלו יעזרו לכם לשחק שש בש בביטחון ולפתח את כישורי המשחק שלכם. אפילו ניסיון קטן יעזור להבין טוב יותר את האסטרטגיה, לחשב מהלכים וליהנות מהתהליך. נסו ליישם את העקרונות שלמדתם, התבוננו ביריב ופתחו בהדרגה את הסגנון האישי שלכם — כך המשחק יהפוך למעניין ומעשיר יותר. מוכנים לבדוק את עצמכם? שחקו שש בש אונליין עכשיו — בחינם וללא הרשמה!